יום שבת, 4 ביולי 2009

מבצע עניבה לכל גבר

אם הכותרת נראית לכם הזויה במקצת, חכו עד שתראו את כמות העניבות ששמואל מחזיק למקרה ו........ בעצם לאיזה מקרה לא? כנראה ששמואל הוא האדם היחיד בעולם שנכנס לשוק הסיטונאי עם רשימת קניות, רק לעצמו.

בתור אדם שאוהב במיוחד להפתיע את המשפחה, הפעם המשפחה הרגישה חובה להפתיע אותו. ובדיוק לשם כך היא הזעיקה אותנו. מיד בתום ארוחת הערב הכינו לנו ילדיו של שמואל את הקרקע לחגיגת יום הולדת 50 מלאת הומור ורגש, שתיצרב בזכרונם של האורחים עוד זמן רב.

מלוא המחמאות מגיעות לכוכבה על ההכנה המצוינת שעשתה לפני הפגישה עימנו. בזכותה לא נשכח שום פרט מאחור וכל הצדדים בחייו של שמואל זכו לאזכור במהלך ההופעה.

נתראה באירוע הבא...

יום חמישי, 2 ביולי 2009

בוקה נגד ריבר באיצטדיון וסרמיל

אמנם עבר קצת זמן, אבל ממש לא שכחנו את החוויה הנהדרת בבאר שבע. בצהרי יום שישי לוהט במיוחד, בלי לחות כמובן, נכנסו ללב המאפייה הארגנטינאית של בירת הנגב. יום הולדת 60, אווירה מצויינת, ארוחה מעולה ולקינוח - אנחנו.

אפשר להניח שפיליפה קצת דאג כשלפתע חשפנו מולו את חולצתה של בוקה, יריבתו השנואה מילדות. אך לא באנו להכעיס, אלא בעיקר לשמח. וכך, שנייה לאחר מכן, התנופף לו באוויר הסמל של ריבר פלייט, בליווי ההמנון הרשמי של הקבוצה.

פיליפה והמשפחה היו בעננים, החברים תהו אם גם אליהם נגיע יום אחד, ואנחנו מצאנו בבאר שבע הרבה יותר נווה ממדבר.

נתראה באירוע הבא...

יום שלישי, 9 ביוני 2009

בחור בן 40

עד כמה שאלון היה נרגש ממסיבת ההפתעה שאשתו הכינה לו ליום הולדת 40, דבר לא הכין אותו להתפרצות שלנו. "מי אלה?" הוא בטח שאל את עצמו, "הרי כולם פה קרובים שלי. טוב, אלה בטח מלצרים או צוות ניקיון..." טעות בידך אלון.

במשך דקות ארוכות הצחקנו את האורחים בלכלוכים שאשתו של אלון שפכה עליו בפגישה המקדימה בינינו, ולרגעים הרגשנו כמו חלק בלתי נפרד מהמשפחה. לשמחתנו הרבה, קרובי המשפחה והחברים שהיו במקום מכירים את דמותו של אלון באופן מצויין, דבר שהעלה את רמת הדציבלים בצחוקם לשיאים חדשים.

היחידה שהתאכזבה מהאירוע זו הבחורה בג'י. פי. אס,
שעדיין לא יודעת היכן זה שכונת שניים העשר השבטים במודיעין.

נתראה באירוע הבא...

לילה לבן עם אקסלנס נשואה

יום חמישי, 6.4, התעופפנו לנו לאילת להנחיית טקס עובדים מצטיינים של בית ההשקעות אקסלנס נשואה. למרות שחשבנו שבעקבות המשבר הכלכלי המקסימום שהעובדים יקבלו יהיה ערב גיבוש על בסיס הסנדוויצ'ים והאייס קפה של ארומה, החברה הפתיעה ולקחה את מאות עובדיה לסופ"ש מפנק באילת.
בערב הפך חוף הדקל למחנה "אקסלנסי" מבוצר, המאושר לכניסה רק לעובדים, לנו ולשרית חדד. התחלנו את הערב עם רדת החשיכה, לא לפני שכל אחד ממאות העובדים החזיק כוס משקה ביד. הכול תיקתק בצורה יוצאת מן הכלל, הטקס זרם והעובדים ההמומים לא הפסיקו לצחוק מכמות ההפתעות שהכנו להם. כל מצטיין זכה (והיו לא מעט), פרט לפרס, למחווה קומית ייחודית, הקשורה לחייו.

זו היה ספתח ללילה לבן שמח, שהמשיך עם הופעתה של חדד ונגמר במסיבת חוף מטורפת. ב
דיוק כמו כמו שנה שעברה, גם הפעם היה לנו העונג להיות חלק מאירוע מרשים כל כך. עם בוקר חזרנו להכרה ונחתנו בתל אביב להתכונן לחגיגה הבאה, יום הולדת ארבעים לבראונר.

נתראה באירוע הבא...

יום שני, 8 ביוני 2009

גמר ליגת הבדמינגטון

חיכיתי כל החודש בהתרגשות ל-28 לגמר ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד , אבל סיגי מגן יבנה חשבה אחרת - היא הזמינה אותי להופיע בביתה בפני בתה דנה (מקום שלישי בארץ בבדמינגטון) וחברייה שרבים מהם גם משחקים את המשחק המוזר הזה.
מי שלא יודע מה זה בדמינגטון, בעברית זה נשמע הרבה פחות טוב - כדור נוצה.
מדובר במשחק מוזר ואיטי ביותר לטעמי, בו אחד השחקנים מכה את הכדור נוצה לעבר יריבו ועד שהכדור חוזר אליו יש לו זמן לשתות קפה, לנוח ואפילו לקרוא את צופן דה וינצ'י באנגלית.
וכך מצאתי את עצמי מופיע בזמן המשחק הגורלי בפני שחקני בדמינגטון מקצועיים. אני הצחקתי אותם והם התעקשו להסביר לי שבסין יש יותר מ-50 מיליון שחקנים מקצועיים ושבדרום קוריאה הרחוקה מדובר בספורט הלאומי.

במהלך ההופעה ניסית לשכנע את דנה שנתנקש בבחורה שמדורגת במקום השני על מנת שהיא תתקדם בדירוג, אבל הרעיון לא היה מוצלח כיוון שאותה בחורה היתה שם והיא באופן מוזר לא כל-כך התלהבה מהרעיון.
אפילו כתבתי לה שיר שבדמינגטון זה לא ספורט ושאפילו עדיף להיות מורה באורט - אבל היא נשארה בשלה.

מה אני אגיד לכם? כדורגל לא ראיתי, אבל למדתי שיש בארץ משוגעים שבאמת אוהבים את זה (הייתי מעדיף ללמוד את זה ביום אחר) ,עכשיו רק נשאר לי להופיע בפני איגוד הפינג-פונג ואיגוד הבאולינג ואני מסודר.

נתראה באירוע הבא...

יום שלישי, 26 במאי 2009

קניידלך בתוך סיר של מפרום


20 נשים מקסימות אירחו אותנו שלשום (יום שני, 24.5) לחגוג את יום ההולדת של חברתן הטובה לילי. אם חשבנו שמצפה לנו ערב גבינות ויין אז טעינו בגדול. איך שנכנסו ציפתה לנו חפלה מטורפת עם מוזיקה מזרחית, אלכוהול בשפע ושולחן מלא בכל טוב, כיאה לריכוז גבוה של טריפוליטאיות.

שיתוף הפעולה מצד הבנות היה מצוין ולילי הייתה כל המופע עם דמעות בעיניים, רוב הזמן מצחוק, לעתים מהתרגשות. בסופו של המופע הן נשארו שיכורות אך מאוד מרוצות, עם חיוך בפנים וכמה מתנות מקוריות שיצרבו להן את הערב חזק חזק בזיכרון.


תודתנו המיוחדת נתונה למלכה, על האירוח הנפלא, ולצורי בעלה, על הציטוטים הקורעים מצחוק (וגם על התותים, המשמשים והעוגיות).


www.nardi.org.il

יום ראשון, 8 בפברואר 2009

מלכת המדבר

לפני עשרה ימים ,היה לי את העונג להנחות בפעם השניה את הארוע השנתי של מלכת המדבר ,הסיבה הראשונה שהסכמתי היא כמובן הכסף אבל הסיבה העיקרית היא ,האפשרות להיות באולם אחד יחד עם 600 נשים .
ניסיתי להסביר להן שלשלוח 600 נשים לנהוג על ג'יפים ועוד במדינה זרה זה דבר מסוכן ביותר ויכול אפילו לפגוע בקשרים הבינלאומים של ישראל -אבל הן לא הקשיבו לי ורק צחקו .
סיכמתי עבורם 10 שנים של מסעות שבמהלכן :

1. הן עשו 1000 פנצ'רים
2. הן קלקלו 500 קלאצ'ים
3. הן הרסו 120 ג'יפים

הן הסתכלו על זה אחרת :
הן טענו שהן קיבלו מראש: 120 ג'יפים מקלוקלים, 500 קלאצ'ים של עובדים כמו שצריך , ו1000 גלגלים שכבר באו מראש עם פנצ'ר.

לסיום אני אצרף 2 כתבות שנכתבו לאחר הערב :
כתבה בYNET - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3663672,00.html
כתבה באתר http://www.malka-net.co.il/Page.asp?PiD=0.1&id=675