יום שני, 8 ביוני 2009

גמר ליגת הבדמינגטון

חיכיתי כל החודש בהתרגשות ל-28 לגמר ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד , אבל סיגי מגן יבנה חשבה אחרת - היא הזמינה אותי להופיע בביתה בפני בתה דנה (מקום שלישי בארץ בבדמינגטון) וחברייה שרבים מהם גם משחקים את המשחק המוזר הזה.
מי שלא יודע מה זה בדמינגטון, בעברית זה נשמע הרבה פחות טוב - כדור נוצה.
מדובר במשחק מוזר ואיטי ביותר לטעמי, בו אחד השחקנים מכה את הכדור נוצה לעבר יריבו ועד שהכדור חוזר אליו יש לו זמן לשתות קפה, לנוח ואפילו לקרוא את צופן דה וינצ'י באנגלית.
וכך מצאתי את עצמי מופיע בזמן המשחק הגורלי בפני שחקני בדמינגטון מקצועיים. אני הצחקתי אותם והם התעקשו להסביר לי שבסין יש יותר מ-50 מיליון שחקנים מקצועיים ושבדרום קוריאה הרחוקה מדובר בספורט הלאומי.

במהלך ההופעה ניסית לשכנע את דנה שנתנקש בבחורה שמדורגת במקום השני על מנת שהיא תתקדם בדירוג, אבל הרעיון לא היה מוצלח כיוון שאותה בחורה היתה שם והיא באופן מוזר לא כל-כך התלהבה מהרעיון.
אפילו כתבתי לה שיר שבדמינגטון זה לא ספורט ושאפילו עדיף להיות מורה באורט - אבל היא נשארה בשלה.

מה אני אגיד לכם? כדורגל לא ראיתי, אבל למדתי שיש בארץ משוגעים שבאמת אוהבים את זה (הייתי מעדיף ללמוד את זה ביום אחר) ,עכשיו רק נשאר לי להופיע בפני איגוד הפינג-פונג ואיגוד הבאולינג ואני מסודר.

נתראה באירוע הבא...

אין תגובות:

פרסום תגובה